מאמר בנושא חזקת התא המשפחתי (פורסם ביום 22.3.2018).
כל עסקת נדל"ן חייבת בתשלומי מס שבח. אחד החריגים הינו מכר של דירת מגורים מזכה שבעליה עומד בתנאי הפטור אותם הגדיר המחוקק.
אחד מתנאי הפטור אותם הגדיר המחוקק לשם קבלת הזכאות לאחד הפטורים הינו, שהפטור יהיה שייך לתא משפחתי שלם, הווה אומר, משפחה בכללותה הכוללת בעל, אישה וילדים עד גיל 18. כאשר תא משפחתי יעשה שימוש באחד הפטורים, הרי שמשמעות הדברים הינם שכל "חברי" התא המשפחתי עשו שימוש בפטור, על כל זכויותיו ומגבלותיו.
עניין התא המשפחתי, בו חברי התא המשפחתי מוגבלים מלעשות שימוש נוסף באחד הפטורים נדון במסגרת ע"א 3178/12 יגאל שלמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה, קבע בית המשפט העליון. בפס"ד שלמי נקבעה החלטה תקדימית, לפיה, חזקת התא המשפחתי הקבועה בסעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג- 1963 הינה חזקה הניתנת לסתירה ואינה חזקה חלוטה.
בפס"ד שלמי נקבע כי ניתן לסתור את החזקה של התא המשפחתי במידה ומתקיימים שני התנאים המצטברים הבאים:
הנישום יציג הסכם ממון חתום ומאושר ע"י בית משפט הקובע הפרדה רכושית ביחס לנכסים שהביא כל אחד מבני הזוג לתא המשפחתי.
הנישום יוכיח כי ההפרדה הרכושית התקיימה בפועל.
בהתמלא שני התנאים הנ"ל יוכלו בני זוג לבדוק זכאויותיהם למכור כל אחד מהם דירת מגורים ולקבל בגין כל אחת מהדירות פטור של דירת מגורים יחידה לפי סעיף 49 ב'2 וזאת על אף היותם בני זוג החיים יחדיו ועל אף חזקת התא המשפחתי כאמור.
יודגש כי כיום לאחר פסק דין שלמי כאמור, נוקטת רשות המיסים בעמדה מחמירה יותר ודורשת לעניין הוכחת התא המשפחתי כאמור, כי בני הזוג יציגו הסכם ממון חתום ומאושר ע"י בית המשפט.
לעניין מועד חתימת הסכם הממון של בני הזוג, האם רשות המיסים תקבל הסכם ממון שייחתם בסמוך למועד מכירת הדירות? בפסק הדין נקבע כי כל מקרה יבחן לגופו. בפס"ד שלמי כבוד השופט דנציגר קיבל הסכם ממון שנחתם בסמוך למכירת הדירה תוך שהוא מסייג כי הינו מסתכל על מכלול הדברים במלואו וניכר היה שלבני הזוג היתה הפרדה רכושית מלאה אמיתי בפועל.
לעומת זאת בו"ע 37792-09-14 קויתי ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה נקבע כי העורר אינו זכאי להקלה במס רכישה וזאת בשל כך כי נטל ההוכחה אודות ההפרדה הרכושית מוטל על בני הזוג ובמקרה הנוכחי בני הזוג לא הוכיחו הפרדה רכושית אמיתי בפועל.
אברהם בקר, עו״ד | אתגר קדם-קאופמן, עו״ד
